נתחיל מההסבר הכי פשוט בעולם, אם תרצו, תוכלו לקרא עוד בהמשך אבל זה לא הכרחי. פשוט עקבו אחרי הכללים הללו וזה יצא לכם טוב.
הכנו לכם גם קובץ דוגמא שתוכלו להוריד מהקישור הזה.
תוכלו לפתוח אותו באילוסטרייטור, קורל או כל תוכנה גרפית אחרת. היעזרו בסימונים שעל הקובץ ובדוגמה בו.
לאחר מכן, מחקו את את השכבות הללו ויש לכם כרטיס ביקור שבנוי לתלפיות! (שזה משהו טוב…).
רבים מהלקוחות שלנו בראש פתרונות דפוס, רוצים לעצב בעצמם כל מיני דברי דפוס שונים: כרטיסי ביקור רגילים או כרטיסי ביקור שקופים, פלאיירים, גלויות ועוד.
נקודה שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא ה'גלישה' או ה'בליד'. זו היא אחת המכשלות הגדולות שיוצרת לעיתים גם חיכוכים מיותרים בין בית הדפוס והלקוח.
לפעמים הלקוח ממהר ובית הדפוס מעדיף להסתדר עם קבצים לא אופטימליים מאשר לבקש קבצים ש'סגורים נכון'.
מכאן, או שבית הדפוס יסתדר איכשהו בחיתוך או שלא. במידה והחיתוך יצא לא מושלם, לך תסביר עכשיו ללקוח שלא רצית לטרטר אותו כשהוא מיהר ועכשיו העבודה נראית כמו שהיא נראית.
בקיצור חברות וחברים, בואו ניישר קו על סגירה של קבצים עם בליד או גלישה נכונים. זה ייקח כמה דקות וזה יכול לחסוך לכם בעתיד המון זמן וכסף.
תעקבו צעד אחר צעד ובסוף המאמר הקצר הזה אתם תוכלו כבר לתת הרצאות בנושא…
בואו ניקח כרטיס ביקור סטנדרטי בגודל 5 על 9 ס"מ לדוגמא.
האמת שזהו אחד המוצרים הכי רגישים לחוסר בבליד. זאת מכיוון שהוא קטן ורבים מנסים לגדוש אותו בפרטים.
זה קובץ הדפסה בגודל 5 על 9 ס"מ בדיוק. ישנם פרטים, כולם נמצאים בתוך שטח ההדפסה ויש אפילו רווח קטן מכל צד.
הבעיה היא שכל סטיה הכי קטנה תגרום לפגיעה באותיות.
אותה סטיה גם תגרום לחיתוך לא להיות ממש צמוד לעיטור הצבעוני למטה ולכן תיווצר באחד הצדדים מעין נימה לבנה.
את הסימון האדום הוספנו בגודל 50 על 90.
מה שקורה בשלב הזה בדרך כלל הוא שבית הדפוס יבקש בליד או 'גלישה' ויסביר שצריך להוסיף שני מ"מ מכל צד ושהשוליים יגלשו החוצה.
ברוב המקרים, הלקוח יחזיר מייל עם קובץ בשם כמו 'כרטיס_ביקור_נחום_כולל_בליד' והוא יראה בערך כך:
יש שיפור, החלק של העיטור גולש החוצה עוד שני מ"מ מכל כיוון של הסימון האדום ועניין הנימה הלבנה נפתר.
על הקובץ הזה הוספנו סימון כחול שנמצא על מלבן בגודל 45 על 82 מ"מ, כלומר 4מ"מ פנימה מימין ומשמאל ו2.5 מ"מ מלמעלה ולמטה.
חשוב להבין רגע מה המשמעות של הסימון הזה. רבים קוראים לחלק בין הסימונים 'אזור החיתוך' או משהו כזה. זה לא מדויק.
החיתוך לא אמור לקבל כזו סטייה גדולה.
הקו הכחול מסמן למעשה את התחום שגם לאחר סטייה קלה בחיתוך, עדיין יישאר רווח מספיק בין השוליים לפרטים.
אלו כבר מיקומים נכונים. שימו לב שבכוונה הדגמנו שחלק מהפרטים דווקא כן עוברים מעט את הקו הכחול.
זאת בכדי להראות שזה מעין 'קו ביטחון' ואם ממש צריך, אז אפשר לגעת בו. רצוי כמובן שלא.
בואו נראה לבסוף את אותו הקובץ ללא קווי הסימון.
חשוב לנו להראות איך הוא נראה מפני שרבים מכם יעבדו באופן לא מקצועי, ללא סימוני בליד על תוכנת העריכה.
לפעמים, בעין לא מנוסה, הקובץ הזה נראה קצת מוזר כי יש בו מרווחים גדולים בין המלל לשוליים.
זה המקום להזכיר ולהרגיע שחלקם כמובן יחתך.
עכשיו, בואו נראה כיצד יראה הכרטיס עם סטייה בחיתוך של 1.5 מ"מ שמאלה ו1 מ"מ למעלה.
המטרה של ההדגמה הזו היא לא להרגיל אתכם לאיכות ירודה של חיתוך, אלא להראות את החשיבות של סגירת קובץ נכון.
האמת, שבמקרה כזה, הצד השמאלי קצת צורם בקרבה שלו לשוליים והיה צריך להכניס עוד קצת ימינה את הלוגו.
זו הדגמה יפה לכך שהעין עולה מהר מאד על סטיות של מילימטר אם הן קרובות לנקודת יחוס כלשהי, במקרה הזה – שולי הכרטיס.
האמת היא שאם יש גלישה של הרקע, ניתן 'להסתדר' גם עם פרטים שקצת קרובים לשוליים.
ניתן למשל לתת עוד מ"מ לכל כיוון ובכך לפתור את הבעיה.
הרעיון הוא שחותכים כאשר הצד ה'בעייתי' כלפי מעלה וכך ניתן ממש לדייק.
זה פתרון קצת עקום כי הוא גם נותן לנו כרטיס שהוא טיפונת גדול יותר. זה לא משהו שיורגש בקלות, אבל בכל זאת…
מתי צצה בעיה חמורה? כאשר הצד השני של הכרטיס גם הוא מאד 'בעייתי', כלומר מגיע לשוליים.
עכשיו יש לנו שני צדדים מאד קרובים לחיתוך ולמעשה אין לנו לאן 'לזוז' בכדי לתקן.
אם נתקן בצד אחד, הצד השני יפגע ולהיפך. לכן, ההמלצה היא שאם צד אחד של הכרטיס מאד גדוש בפרטים, אפילו אם הקובץ סגור 'נכון', נסו לעצב את הצד השני באופן נוח לחיתוך.
זה אומר: רקע אחיד, או תמונה או לוגו ופרטים במרכז הכרטיס, מאד רחוקים מהקצוות.
בואו נראה את אותן ההדגמות על הצד השני של כרטיס דמיוני של טכנאי מדפסות בפורמט רחב:
בהדגמה הקודמת, הייתה לנו תמונת רקע ולכן 'גלשנו' איתה עד שולי הדף. כאן יש לנו תמונה שעלינו להתייחס אליה כאל 'אלמנט לא נחתך' ממש כמו טקסט או לוגו.
זה אומר, להרחיק אותה מקו החיתוך מספיק כדי שלא רק שלא תחתך, אלא שתמיד תישאר רחוק מהשוליים.
שימו לב לתמונות בהדגמה כאן. בכוונה בחרנו במקרה קיצון בו הפרטים נמתחים ממש עד סוף האזור הבטוח.
לאחר מכן, דימינו סטייה בחיתוך (למעלה ובשמאל).
לטעמנו ניתן היה עוד להקטין את התמונה, זה היה יוצא גם יותר אסטטי ללא קשר לדיוק בחיתוך…
אפשר לסכם את כל המאמר הזה בעיקרון מאד פשוט:
עם הרקע גילשו עד מעבר לקו החיתוך, על האלמנטים תשמרו לפני 'קו הביטחון'
ככל הניתן, תשמרו על שוליים רחבים ויפים, ביחוד אם מדובר בכרטיס עם שני צדדים.
הכנו לכם קובץ PDF עליו נמצאות שכבות שונות עם הסימונים עליהם דיברנו במאמר הזה. תוכלו לפתוח אותו בכל תוכנה גרפית, לבנות עליו את כרטיס הביקור ואז להעלים או פשוט למחוק אותו.
איזה כיף, גם אני רוצה כזה!
כאן תוכלו לקרוא איך מדפיסים על רולאפ רחב
